מקצועות יהודיים - מלמד

לאורך ההיסטוריה עסקו יהודים בשלל מקצועות שונים ומשונים, שבמרבית המקרים לא היו שונים מן המקצועות בהם עסקה גם האוכלוסייה הלא יהודית שבאותו אזור. לעיתים ניתן להצביע על מקצועות בהם נטו יהודים לעסוק באחוזים גבוהים יותר ממשקלם הדמוגרפי בחברה הכללית, דוגמת צביעת בדים בתקופה הצלבנית, ניהול פונדקים במזרח אירופה של המאה ה־17, חלפנות כספים במערב אירופה בתקופות שונות, או צורפות בתימן ובצפון אפריקה במאות השנים האחרונות. עם זאת, אין להתייחס במובהק למקצועות אלו כאל "מקצועות יהודיים".

המונח "מקצועות יהודיים" מתייחס לעיסוקים שמקורם במצוות ובמנהגים שהוכתבו על ידי הדת היהודית והמסורת היהודית. במקרים אלו נקבע במפורש כי רק יהודים יכולים לעסוק במקצועות אלו ולספק את השירות הרלוונטי לחברי הקהילה. רשימת המקצועות כוללת עיסוקים החיוניים לקיומה של הקהילה היהודית, דוגמת מוהל, שוחט, משגיח כשרות, מטהר גופות או בלנית במקווה הטהרה. סדרת הבולים מתמקדת בשלושת המקצועות האל: חזן, מלמד וסופר סת"ם.

מלמד

המלמד, המכונה גם 'מלמד התינוקות', הוא המורה המסורתי לילדים בגיל הרך, ותפקידו ללמדם את יסודות הקריאה, את החומש ואת עיקרי המצוות. בבול מוצג מלמד בסגנון האופייני לעדות אשכנז: הוא יושב בראש השולחן, וסביבו יושבים ילדים קטנים כשספרים פתוחים לפניהם.

בשובל הבול שולב הביטוי "ג' ד' - גְּמוֹל דַּלִּים", הלקוח מן התלמוד הבבלי (מסכת שבת דף קד, עמוד א). ביטוי זה הוא חלק מתיאור של 'עזר הוראה' עתיק, אשר נועד להקל על הילדים הקטנים לזכור את צורת האותיות.

על פי התלמוד, הצירוף של האותיות ג' וד' מייצג את מתן הצדקה לעניים. האות ג', שהרגל שלה בולטת קדימה, מייצגת את נותן הצדקה הרודף אחר העני כדי לתת לו סיוע. האות ד' מייצגת את העני בכך שמצד אחד היא סגורה בצידה האחורי, סמל לכך שהעני אינו סומך על הצדקה אלא בורח מן התורם, ומצד שני יש לה בליטה קטנה מאחור, המייצגת את ידו הפשוטה לקבל סיוע בכל זאת.

בגיליון 15 בולים 

מק"ט 24373