גיליון תעשיות הטקסטיל בארץ ישראל - אריג מולידור

תעשיות הטקסטיל בארץ ישראל - אריג מולידור

תעשיית הטקסטיל בישראל החלה במסגרות של הכשרה מקצועית, והתפתחה ביוזמות של מהגרים יהודים שהקימו תעשייה במודל משפחתי. לאחר הקמת המדינה התפתחה תעשיית הטקסטיל בעידוד מוסדות המדינה.

בשלהי המאה התשע עשרה, ערב ההגירה הציונית לארץ ישראל, כאשר היישוב היהודי הישן מנה כ־20,000 נפש,

הוקם בית הספר 'תורה ומלאכה'. הוא הוקם בשנת 1889 ביוזמת רשת "אליאנס" הצרפתית יהודית, ופעל עד שנת 1918. מטרת הקמתו הייתה הכשרה מקצועית ופרנסה לבני היישוב היהודי בירושלים, והוא כלל גם הכשרה במפעל לאריגת כותנה, בו היו 51 נולים מכניים ראשונים בארץ שהופעלו בקיטור ובית מלאכה לצביעת חוטים.

בד זה הוא מעין סריג המשולב עם מערכת חוטי שתי, המקנה לו עובי, יציבות ומראה מעט מחוספס.

מולר טקסטיל, שהיו גם בעלי מפעל טוויה ויצרני חוטים, ייצרו את הבד מחוטי כותנה גולמית. מכיוון שהבד היה סופג ויציב, החשיבו אותו כמתאים למגבות או למפות שולחן.

בשיתוף פעולה עם המפעל שינתה בן יוסף את צבע השתי לשחור ואת לולאות הסריגה לפסי צבע שונים, והבד הותאם ללבוש. לצורך הפיתוח הצבעוני הקימו מולר טקסטיל גם מפעל לצביעת חוטים. שיתוף הפעולה בין רוז'י בן יוסף למולר טקסטיל הניב לשתי החברות הצלחה כלכלית, ומיתג את 'רקמה' כמותג אופנה ישראלי ובינלאומי.

בגיליון 15 בולים