דף מזכרת בעלי חיים מהתנ"ך
בעלי החיים ממלאים תפקיד נכבד בתנ"ך, והם מוזכרים לא רק כדי לתאר את הסביבה הטבעית בה חיו בני האדם ואת אורח חייהם, אלא גם ככלי ביטוי ספרותי המשמש למשלים וחידות ואף כמקור לתובנות עמוקות על טבע האדם ואמונתו.
חשיבותם של בעלי החיים לבני האדם בתקופת התנ"ך הייתה רבה כיוון שהם שימשו לצרכים רבים, בין אם היו אלו חיות משק או חיות בר פראיות.
בעלי החיים שימשו כסמלים בעלי משמעות עמוקה. האריה למשל, מייצג מלכות ועוצמה, הכבשה מייצגת ענווה וטוהר והנמלה חריצות.
דימויים אלו משמשים להעברת מסרים מוסריים וחברתיים לאורך כל התנ"ך.
בנוסף, חלק מבעלי החיים זכו להקשרים דתיים. למשל, היונה שבישרה לנוח על סוף המבול מסמלת את בוא השלום .בני האדם ביטאו בצורה מוחשית את הקשר הדתי העמוק אל אלוהים ע"י הקרבת בעלי החיים כקורבנות בטקסים דתיים ומכאן מרכזיותו של המזבח בבית המקדש וחשיבותם הרבה של טקסי הקרבת הקורבנות.