בול לציון 100 שנה לעפולה

העיר העברית עפולה נוסדה בשנת 1925 על ידי חברה ציונית מיישבת בשם קהילת ציון אמריקאית. החברה רכשה את אדמות עפולה כיחידה אחת מפאודל בשם איאס סורסוק, ששכן בביירות והיה הבעלים שלהן. החברה מכרה את המגרשים למתיישבים מיועדים בשני מקומות – בארצות הברית ובפולין. עפולה שוּוקה לאותם יהודים כעיר העברית הראשונה שמתוכננת על ידי ריכארד קאופמן, שנחשב לאדריכל הציונות. היא יועדה להיות עיר גנים ובמרכזה עתיד היה לקום בית אופרה גדול, כמו בבירות אירופה הקלסיות.

בעיר הוקמה שדרה מרכזית, וניטעו בה דקלי ושינגטוניה חסונה. השדרה, שנקראה לימים שדרות ארלוזורוב, הייתה המרכז המסחרי והמנהלי של העיר עפולה במשך שנים רבות. הדקלים הפכו לסמל ויזואלי המזוהה עם עפולה, שנקראה עם ייסודה בשם "עיר יזרעאל עפולה" אך ברבות הימים צומצם השם ל"עפולה" בלבד.

בשנותיה הראשונות של המדינה קלטה עפולה אלפי עולים, רובם מעיראק ומתימן ומיעוטם מרומניה. בתקופת המעברות היו בעיר שלוש מעברות גדולות. בהמשך, במרחק מה מעפולה, הוקמו על אדמות מִנהל מקרקעי ישראל שתי שכונות: עפולה עילית – שכונה של בתי קרקע ובנייני דירות נמוכים, אשר הוקמה בשנת 1951; מולה הוקמה שכונת גבעת המורה, שנמצאת במעלה הר שגובהו 515 מטר מעל פני הים. שמה המקראי 'גבעת המורה' מעידה כנראה על הימצאותו של הר געש בעבר הקדום, שכן המילה "מורה" היא מלשון "יוֹרָה" (לַבָּה) וכן מצויים שם סלעי בזלת רבים.

בתאריך 25 בפברואר 1973 הוכרזה עפולה כעיר, והרשות המקומית שלה הפכה ממועצה מקומית לעירייה. במשך שנים רבות החל משנות השבעים, שבהן הוכרזה עפולה כעיר, ועד לראשית שנות התשעים היה מספר תושביה של עפולה קבוע ועמד על כ־20,000 נפש. בשנות התשעים קלטה העיר עולים מאתיופיה, ובהמשך היה גל עלייה גדול מחבר המדינות שהביא לגידול ניכר במספר תושבי העיר. בשני העשורים האחרונים קלטה העיר עולים מדרום אמריקה, ארה"ב, צרפת והודו (בני מנשה). החל משנת 2020 הפכה עפולה לעיר המובילה בצפון ולאחת המובילות בישראל בהגירה חיובית של משפחות צעירות, שהעתיקו את מגוריהם לעפולה מכל רחבי הארץ. בשנת 2025, שנת ה־100 לעיר עפולה, נמנים בה למעלה מ־70,000 תושבים, והיא צפויה להגיע ל־100,000 תושבים בעשור הקרוב.