גיליון בולים מבצע דוגו

זהו סיפור על נער אחד ששרד את צעדת המוות כשהוא נאחז בחלום קטן. זהו סיפור על אוכל פשוט שהפך לסמל של תקומה. זהו סיפור על הבחירה לזכור – לא רק את המוות אלא גם את החיים. דוד לייטנר, דוגו, נשלח עם משפחתו מהונגריה לאושוויץ באביב ,1944 כשהוא בן .14 הוא שרד לבדו חודשים ארוכים במחנה, וב18- בינואר 1945 יצא עם כ60,000- אסירי אושוויץ לצעדת המוות. הוא צעד בשלג הכבד כשהוא בודד, מורעב, עייף ורועד מקור. כשכוחותיו כמעט נגמרו הוא נזכר בסיפורי אימו על ארץ ישראל. "כשתגדל", אמרה לו בילדותו אימא גולדה, "אתה תעלה לארץ ישראל, ושם בארץ ישראל יש בילקלך – לחמניות זהובות ועגולות שצומחות על עצים". המחשבה על הלחמניות שמחכות לו בארץ ישראל חיזקה אותו. דוגו שרד את הצעדה, ולאחריה עוד חודשים של סבל במחנות ריכוז, עד שזכה להגיע ליום השחרור. כשעלה ארצה וראה לראשונה כדורי פלאפל, חשב לעצמו שאולי אלה הם אותם הבילקלך שאימו הבטיחה לו ושחיזקו אותו ברגעים הקשים. הוא החליט שבכל שנה ב18- בינואר, יום היציאה לצעדות המוות, הוא יאכל פלאפל כחגיגה פרטית של ניצחון. כך עשה במשך שנים כמנהג אישי ומשפחתי. דוגו נמנה עם מייסדי מושב ניר גלים ליד אשדוד, והיה איש עדות שסיפר את סיפורו לכל מי שרק רצה לשמוע. בית העדות להנחלת זיכרון השואה, הניצב במושב ניר גלים, היה עבורו בית, ובו העביר אין-ספור עדויות.

בשנת 2016 יצא בית העדות ביוזמה להפוך את המנהג האישי של דוגו למסורת שכולם יכולים לקחת בה חלק – "מבצע דוגו". מאז, בכל שנה ב18- בינואר, אלפי אנשים בארץ ובעולם אוכלים פלאפל ומצטלמים עם שלט: "מבצע דוגו – עם ישראל חי!" "מבצע דוגו" הוא יום שבו זוכרים בדרך שונה – זוכרים את התקווה, את האופטימיות ותעצומות הנפש, את הגשמת החלום הציוני, זוכרים ש"עם ישראל חי וקיים ומבסוט". בתי ספר, מקומות עבודה, כוחות הביטחון, קהילות בארץ ובחו"ל, הכנסת, נשיא המדינה והרמטכ"ל – כולם משתתפים ב"מבצע דוגו". בשנת 2023 הלך דוגו לעולמו, אך "מבצע דוגו" ממשיך ואף ביתר שאת, כעת גם לזכרו.