גיליון תעשיות הטקסטיל בארץ ישראל - אריג מודפס

תעשיות הטקסטיל בארץ ישראל - אריג מודפס

תעשיית הטקסטיל בישראל החלה במסגרות של הכשרה מקצועית, והתפתחה ביוזמות של מהגרים יהודים שהקימו תעשייה במודל משפחתי. לאחר הקמת המדינה התפתחה תעשיית הטקסטיל בעידוד מוסדות המדינה.

בשלהי המאה התשע עשרה, ערב ההגירה הציונית לארץ ישראל, כאשר היישוב היהודי הישן מנה כ־20,000 נפש,

הוקם בית הספר 'תורה ומלאכה'. הוא הוקם בשנת 1889 ביוזמת רשת "אליאנס" הצרפתית יהודית, ופעל עד שנת 1918. מטרת הקמתו הייתה הכשרה מקצועית ופרנסה לבני היישוב היהודי בירושלים, והוא כלל גם הכשרה במפעל לאריגת כותנה, בו היו 51 נולים מכניים ראשונים בארץ שהופעלו בקיטור ובית מלאכה לצביעת חוטים.

בעקבות מדיניות עידוד של הממשלה בשנות החמישים להקמת מפעלי טקסטיל כמקורות עבודה ופרנסה באזורי הפיתוח הוקמו מפעלי סריגה 'אומן' באופקים ו'גיבור' בקריית שמונה, מפעל האריגה 'פולגת' בקריית גת, 'בשן' – תשלובת צביעה והדפסת בדים בבית שאן, ובדומה לו גם מפעל 'כיתן' בדימונה. במסגרת זו הוקם גם מפעל 'דלתא' לסריגת הלבשה תחתונה בכרמיאל בשנת 1975, אשר פועל עד היום.

עד שנות התשעים של המאה העשרים הייתה תעשיית הטקסטיל מהמובילות במשק הישראלי. עם החתימה על הסכמי סחר גלובליים הלכו המפעלים ונסגרו, וכיום חלקה בתעשייה המקומית מצומצם מאוד.

 PTP– בית מלאכה לדפוס אריגים, שהוקם בשנת 1937 על ידי האומן ליאו כהן((Leo Kahn 1994–1883, אשר התמחה בגרמניה גם בעיצוב טקסטיל. PTPנחשב לבית החרושת הראשון בארץ להדפסת בדים בדפוס רשת משי מכני. הוא הוקם בשכונת נחלת יצחק בתל אביב. המפעל נכשל ונמכר, אך כהן המשיך לעבוד בו כמעצב ואף הכשיר מעצבים צעירים, עד שנת 1960.

בגיליון 15 בולים